טבבויה הינו עץ גבוה בעל תפרחת בגווני ורוד-סגול-אדום, או צהוב, כתלות במין.
מונוגרף זה מתייחס למין Tabebuia impetiginosa (מוכר גם תחת השמות Tabebuia avellanedae ו-Handroanthus impetiginosus) בלבד, המועדף לשימוש במערב וכן במסורת הברזילאית.
T. ipe, T. rosea (T. pentaphylla), T. chrysantha (H. chrysanthus), T. cassinoides, T. serratifolia
באופן כללי, מינים בעלי תפרחת צהובה נחשבים נחותים מבחינה רפואית.
מוצאו של עץ זה באמריקה הדרומית (בעיקר ברזיל וארגנטינה). הוא נשתל ברחבי העולם למטרות נוי וכן נחשב לעץ חזק ועמיד, המשמש לנגרות.
שימוש נרחב הביא לדילול אוכלוסין של עצים אלו בברזיל וארגנטינה בשנות ה-90׳ של המאה ה-20.
חלק הצמח בשימוש: קליפת הגזע הפנימית.*
*בעת החדשה לעיתים נעשה שימוש בקליפת הגזע החיצונית של טבבויה כחומר גלם לתמציות ותוספי תזונה שונים.
יש לציין כי הקליפה החיצונית אינה מכילה רמות משמעותיות של הרכיבים הפעילים העיקריים(1).
רכיבים פעילים עיקריים
נפתאקינונים (כ- 1-2% מהקליפה הפנימית, ביניהם lapachol, beta-lapachone, xyloidone, deoxylapachol, alpha-lapachone, dehydro-alpha-lapachone, naphthofurandiones), אנטראקינונים, פנולים (נגזרות Benzoic acid ו-benzaldehyde), אירידואידים, קומרינים, פלבונואידים, דיטרפנים (carnosol).
פעילות רפואית מוכחת מחקרית:
ממריץ חיסון, נוגד חיידקים, נוגד נגיפים, נוגד פטריות, נוגד פרזיטים, נוגד סרטן, נוגד דלקת, משכך כאבים, אלטרנטיבי, נוגד אנמיה.
מקורות מחקריים
- Mills S, Bone K. Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013. https://www.elsevier.com/books/principles-and-practice-of-phytotherapy/9780443069925
- Algranti E, Mendonca EM, Ali SA, et al. J Investig Allergol Clin Immunol. 2005;15(1):81–83. https://www.researchgate.net/publication/7873061
- Estlander T, Jolanki R, Alanko K, et al. Occupational allergic contact dermatitis caused by wood dusts. Contact Dermatitis. 2001;44(4):213–217. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11260236
- Schulz KH, Garbe I, Hausen BM, et al. The sensitizing capacity of naturally occurring quinones.—Experimental studies in guinea pigs. Arch Dermatol Res. 1977;258(1):41–52. https://link.springer.com/article/10.1007/BF00582866
- Oswald EH. Lapacho. Br J Phytother . 1993/1994;3:112-117.
- Jones K. Pau d’Arco: Immune Power from the Rain Forest. Vermont: Healing Arts Press; 1995. p. 98. https://books.google.co.il/books?id=gF8oDwAAQBAJ&printsec=frontcover&dq=#v=onepage&q&f=false
- Block JB, Serpick AA, Miller W, et al. Early clinical studies with lapachol (NSC-11905). Cancer Chemother Rep 2.1974;4(4):27–28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4614904
- Morrison RK, Brown DE, Oleson JJ, et al. Oral toxicology studies with lapachol. Toxicol Appl Pharmacol. 1970;17(1):1–11. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0041008X70901262
- Dinnen RD, Ebisuzaki K. The search for novel anticancer agents: a differentiation-based assay and analysis of a folklore product. Anticanc. Res. 17:1027-1034, 1997. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9137445
- Preusch PC, Suttie JW. Lapachol inhibition of vitamin K epoxide reductase and vitamin K quinone reductase. Arch. Biochem. Biophys. 234(2):405-412, 1984. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6497379
- Son DJ, Lim Y, Park YH, et al. Inhibitory effects of Tabebuia impetiginosa inner bark extract on platelet aggregation and vascular smooth muscle cell proliferation through suppressions of arachidonic acid liberation and ERK1/2 MAPK activation. J Ethnopharmacol. Nov 3 2006;108(1):148-151. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16766151
- Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010. https://www.eclecticherb.com/herb-contraindications-drug-interactions/
- Miller LG. Herbal medicinals – selected clinical considerations focusing on known or potential drug-herb interactions. Arch. Intern. Med. 158:2200-2211, 1998. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9818800
- Kreher B, Lotter H, Cordell GA, et al. New furanonaphthoquinones and other constituents of Tabebuia avellanedae and their immunomodulating activities in vitro. Planta Med., 54:562-563, 1988. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17265346
- de Sousa NC, de Rezende AA, da Silva RM, et al. Modulatory effects of Tabebuia impetiginosa (Lamiales, Bignoniaceae) on doxorubicin-induced somatic mutation and recombination in Drosophila melanogaster. Genet Mol Biol. 2009 Apr;32(2):382-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21637695
- Arenas P, Moreno Azorero R. Plants of common use in Paraguayan folk medicine for regulating fertility. Econ Bot. 1977;31(3):298–301. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12336417
- Guerra MO, Mazoni AS, Brandao MA, et al. Toxicology of lapachol in rats: embryolethality. Braz J Biol. 2001;61(1):171–174. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11340475
- Guerra MO, Mazoni AS, Brandao MA, et al. Interceptive effect of Lapachol in rats. Contraception. 1999;60(5):305–307. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10717783
- Felicio AC, Chang CV, Brandao MA, et al. Fetal growth in rats treated with lapachol. Contraception. 2002;66(4):289–293. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12413627
- de Almeida ER, Lucena FR, Silva CV, da Silva Costa-Junior W, Cavalcanti JB, Couto GB, da Silva LL, da Mota DL, da Silveira AB, de Sousa Filho SD, da Silva AC. Toxicological assessment of beta-lapachone on organs from pregnant and non-pregnant rats. Phytother Res. 2009 Sep;23(9):1276-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19197915
- Gómez Castellanos JR, Prieto JM, Heinrich M. Red Lapacho (Tabebuia impetiginosa)--a global ethnopharmacological commodity? J Ethnopharmacol. 2009 Jan 12;121(1):1-13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18992801/
- Nepomuceno JC. Lapachol and its derivatives as potential drugs for cancer treatment. In book: Plants and Crop The Biology and Biotechnology Research (pp.19) Edition: 1ª. Publisher: iConcept Press Ltd. https://www.researchgate.net/publication/268378689
- Borriolo MFG, Silva TA, Rodrigues-Netto MF, et al. Reduction of doxorubicin-induced genotoxicity by Handroanthus impetiginosus in mouse bone marrow revealed by micronucleus assay. Braz. J. Biol.2018, vol. 78, no. 1, pp.1-12. https://www.scielo.br/pdf/bjb/v78n1/1519-6984-bjb-1519-698418515.pdf
- Dvorkin-Camiel L, Whelan JS. Tropical American plants in the treatment of infectious diseases. J Diet Suppl. 2008;5(4):349-72. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22436096/
- Zhang L, Chen Z, Yang K, et al. β-Lapachone and Paclitaxel Combination Micelles with Improved Drug Encapsulation and Therapeutic Synergy as Novel Nanotherapeutics for NQO1-Targeted Cancer Therapy. Mol Pharm. 2015 Nov 2;12(11):3999-4010. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26415823/
- Giacomelli I, Scartoni D, Fiammetta M, et al. Oral Lapacho-Based Medication: An Easy, Safe, and Feasible Support to Prevent and/or Reduce Oral Mucositis During Radiotherapy for Head and Neck Cancer. Nutr Cancer. 2015;67(8):1247-53. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26451712/
- Macedo L, Fernandes T, Silveira L, et al. β-Lapachone activity in synergy with conventional antimicrobials against methicillin resistant Staphylococcus aureus strains. Phytomedicine. 2013 Dec 15;21(1):25-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24035227/
- Fernandes A, Cock IE. Tabebuia impetiginosa (Mart. Ex DC. Mattos) Bark Extracts Inhibit the Growth Gastrointestinal Bacterial Pathogens and Potentiate the Activity of some Conventional Antibiotics. Pharmacognosy Communications, 2020, 10(2):75-82. https://www.researchgate.net/publication/341056997
- Mokarizadeh N, Karimi P, Kazemzadeh H, et al. An evaluation on potential anti-inflammatory effects of β-lapachone. Int Immunopharmacol. 2020 Oct;87:106810. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32707497/
- Kim IS, Kim Y, Kwak TH, Yoo HH. Effects of β-lapachone, a new anticancer candidate, on cytochrome P450-mediated drug metabolism. Cancer Chemother Pharmacol. 2013 Sep;72(3):699-702. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23877932/
- Zhang J, Hunto ST, Yang Y, Lee J, Cho JY. Tabebuia impetiginosa: A Comprehensive Review on Traditional Uses, Phytochemistry, and Immunopharmacological Properties. Molecules. 2020 Sep 18;25(18):4294. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32962180/
