כורכום הינו צמח רב-שנתי, מוצאו בהודו ודרום-מזרח אסיה.
שמו הלטיני curcuma נגזר מהשם הערבי כורכום שיוחס לצמח התבלין זעפרן. הכינוי longa מתייחס לצורתו המוארכת של קנה השורש.
שמות נוספים: curcuma domestica, זעפרן הודי (Indian Saffron).
שורש הכורכום משמש מזה אלפי שנים ברפואה המסורתית כצמח מרפא בעל סגולות אנטי דלקתיות רבות.
הרכיבים הפעילים העיקריים בשורש הכורכום:
פניל פרופאנואידים (3%-6%) , הידועים בתור כורכומינואידים – הקרוי בשם המוכר כורכומין החומר הפעיל הייחודי של צמח הכורכום. בנוסף מכיל הצמח גם פנולים פשוטים, פלבונואידים, קרוטנואידים, שמן נדיף (0.3%-5% הכולל 65% לקטונים ססקוויטרפניים ו-25% zingiberene).
...במחקרים עדכניים שבוצעו על הצמח נמצא כי בתמצית משורש הכורכום (הכורכומין) שבה מרוכזים הערכים החיוניים שבצמח ניתן להפיק תועלת רבה הרבה יותר מהשימוש בצמח.
שימושים רפואיים מוכחים מחקרית:
מחקרים הראו כי לכורכומין השפעות חיוביות רבות בניהן: